.png){kind=small}
לזכרה של מיכאלה (מיכָּה) גל
מיכאלה גל – יומן מסע
את מסעה בעולמנו החלה מיכאלה (מיכה) גל בשנת 1931. בת יחידה למרים ויצחק אשר עלו ארצה בעליה הרביעית והתיישבו בעיר המתפתחת תל אביב.
תל אביב של שנות ה 50-60 התאפיינה בצביון אירופי בורגני, יש שכינו אותה עיירה אירופאית בלב המדבר. ייחודה של תל אביב נגלה למיכאלה עוד בהיותה נערה צעירה. בתקופה זו הוקמו בתל אביב מוסדות תרבות חשובים והיא הפכה לעיר מרכזית ושוקקת חיים, הוצאתו לאור של עיתון לאשה ואיתו השקת טקס מלכת היופי הראשון וכן שבוע האופנה הראשון, הציב את תל אביב כבירת האופנה של ישראל. בשנות העשרים שלה התגלתה מיכאלה כאשת חברה פופולרית ונהגה לבלות בבתי הקפה המיתולוגיים ברחוב שמול בית המשפחה. כבר אז ניתן היה להבחין כי ניחנה בסגנון ייחודי ושמה הלך לפניה כמובילת דעה בענייני אופנה וסטייל. בהיותה כזו אף כתבה טור בנושאי אופנה לעיתון הארץ.
את יהודה פגשה מיכאלה עוד בהיותה תלמידת תיכון ונרקם בינהם קשר חם ואוהב.
יהודה ומיכאלה נישאו ונולדו להם שני ילדים: איתן ואורנה.
ייתכן כי גם מיכאלה לא אמדה את גודל כשרונה כשהחלה בלימודי איור אופנה אצל ריקי בן ארי כאם צעירה, אך אין ספק כי מעסיקיה כמאיירת אופנה במשרד הפרסום פלד, גילו ואף הבחינו בכישוריה המיוחדים של מיכאלה עוד כשהחלה את צעדיה הראשונים בתחום. יחד עם זאת מיכאלה מעולם לא המשיכה במסלול זה כמקצוע, אולי בשל מחויבותה למשפחתה וילדיה הקטנים, אולי משום צניעותה, אך לא היה בידה לטמון את מאווייה הכמוסים כליל.
את רישומי האופנה הראשונים שלה רשמה עוד במהלך לימודיה ובמשך השנים המשיכה ברישומי האופנה כסוג של עיסוק הסמוי מן העין. כך נהגה מיכאלה לשבת אל שולחנה ולמלא את דפי המחברת ברישומים ואף הקפידה ללוות אותם בתיאור מפורט אודות הטכניקה והבדים, אף כי מעולם לא חשבה להציגם לאף אדם מלבד עצמה.
למרות שהמשפחה הקרובה לא ידעה עד כמה גדולה אהבתה לרישומי אופנה, היא ידעה בהחלט לזהות אצל מיכה את החוש האסתטי הנדיר שבא לידי ביטוי בכל תחום במהלך חייה.
מיכאלה אהבה לטייל בבירות האופנה באירופה וספגה את החדשנות האופנתית לאותה תקופה, אהבתה העזה לאופנה באה לידי ביטוי ברכישות של פריטי לבוש אשר טרם נראו באותה העת בארץ.
בנה, איתן, דולה מזיכרונו אירוע מתוקשר ובו מיכאלה הגיעה בלבוש אופנתי וחדשני למדי, לאותה תקופה, בזיכרונו משחזר איתן את הראשים המסתובבים בכניסה של אמו לאולם, וכן את העיתונאים הסקרנים אשר ביקשו מאמו עצות בנושא אופנה.
מיכאלה חיה חיים עשירים ומגוונים. גם מותו הפתאומי של יהודה בעלה, אשר הותיר חלל גדול בחייה, לא גרע מאהבתה לחיים וליצירה.
בתה אורנה שהייתה קרובה ביותר לליבה, מספרת על אמה שהייתה פעילה חברתית, מעורה בכל תחום ותחום בחיי ילדיה ונכדיה, אישה בעלת טעם אקסקלוסיבי ונדיר אשר בא לידי ביטוי גם בעיצוב דירתה בתל אביב וגם בהיותה אישה מטופחת ונאה.
גם בערוב ימיה הקפידה לצאת עם הנעליים התואמות לארנק, והתכשיטים לבגד וניכר כי התייחסותה לפרטים הקטנים הם אלה שאפיינו את מיכאלה ביותר. מאפיין זה ניכר ברישומי האופנה אותם מצאה נכדתה נטע-לי במהלך חיפוש אלבומי תמונות לאחר פטירתה של מיכאלה.
אותם רישומים מופלאים ונדירים ביופיים, שנמצאו במקרה מוצפנים בתוך שקית מאובקת, גילו את סיפורה של מיכאלה ואת אהבתה לעיצוב.
העיצובים המרשימים מעידים על אישה עצמאית ונועזת אשר הקדימה את זמנה, על כישרון יוצא דופן אשר הותיר את המשפחה פעורי פה, למראה האוצר הבלום שנמצא דווקא לאחר לכתה מעולמנו. היה ברור לכולם שזוהי מורשתה וצוואתה של מיכאלה ומה שלא הצליחה לעשות בחייה, משפחתה עשתה במותה והחליטה בצעד אמיץ להביא את סיפורה של מיכאלה לתודעת הכלל.
מיכאלה נפטרה ב- 30 לינואר 2013 בגיל 82, אך מסעה ממשיך דרך אותם רישומי אופנה נדירים אשר רואים עתה אור.
